בקצרה: רוב האתרים כבר מוצפנים ב-HTTPS, ולכן VPN לא מסתיר את הגלישה מהאקר בבית הקפה יותר משהדפדפן כבר עושה. הוא בעיקר מעביר את האמון מספק האינטרנט אל חברת ה-VPN, ולא נוגע בסיכונים שבאמת תופסים אנשים: פישינג, אפליקציות ישנות והרשאות עודפות.
המודעה מוכרת לכם פחד מדויק. אתם מתחברים ל-Wi-Fi של שדה התעופה, וטיפוס בקפוצ'ון בפינה קורא את הסיסמאות שלכם בזמן אמת. התרחיש הזה היה נכון בערך עד 2015. מאז הדפדפנים התחילו לסמן כל אתר בלי HTTPS כלא מאובטח, והיום למעלה מ-95 אחוז מהתעבורה בכרום כבר מוצפנת מקצה לקצה, בין המכשיר שלכם לשרת, בלי קשר לרשת שדרכה עברתם.
קראו גם: הקוד ב-SMS שאמור לשמור עליכם הוא הדלת הכי פרוצה בחשבון · מפתחות גישה לא באמת ביטלו את הסיסמה, הם רק הזיזו את הסיכון · הקבצים שלכם בענן לא מגובים, הם רק מסונכרנים, וזה הבדל שעולה ביוקר
מה VPN באמת עושה ומה לא
VPN פותח מנהרה מוצפנת בין המכשיר שלכם לשרת של הספק. מי שיושב על אותה רשת ציבורית רואה שנפתח חיבור, אבל לא את התוכן שבתוכו. הבעיה פשוטה: את אותו תוכן גם HTTPS כבר מצפין, כך שברוב הגלישה היומיומית אתם מקבלים שכבה שנייה על מידע שהיה סגור מלכתחילה.
מה שכן משתנה זה מיהו הגורם שרואה לאן פניתם. בלי VPN, בעל הרשת או ספק האינטרנט יודע לאילו דומיינים ניגשתם. עם VPN, חברת ה-VPN יודעת זאת במקומו. החלפתם צד אחד שסומכים עליו בצד אחר, וספק VPN זול לא בהכרח שקוף יותר מהספק הביתי שלכם.
הסיכון האמיתי לא יושב על הרשת
הדרך הנפוצה שבה חשבונות נפרצים היום היא הרבה יותר משעממת מהאקר על הרשת. שולחים לכם הודעה שנראית מהבנק, אתם מקלידים פרטים, וזהו. VPN לא עוזר כאן במאום, כי אתם מוסרים את המפתח בעצמכם. גם הקוד שמגיע אליכם ב-SMS לא יעצור תוקף שכבר שכנע אתכם למסור אותו.
שכבת ההגנה שבאמת מזיזה את המחט היא בזהות, לא בצינור. מעבר לסיסמאות רגילות אל מפתחות גישה חוסם התחברות גם אם הסיסמה דלפה, כי אין מה להקליד באתר מזויף. זה נותן הגנה שאף VPN לא מציע.
מתי VPN כן שווה את הכסף
יש מצבים שבהם הכלי באמת מועיל, פשוט לא אלה שהפרסומת מציגה. הנה מתי כדאי:
- גישה לתוכן חסום גאוגרפית, למשל שירות סטרימינג ממדינה אחרת.
- הסתרת היעדים שלכם מספק אינטרנט שמוכר נתוני גלישה למפרסמים.
- עבודה מול רשת ארגונית שדורשת חיבור VPN כדי להגיע לשרתים פנימיים.
- עקיפת צנזורה במדינות שחוסמות אתרים ברמת הספק.
- הפחתת חשיפה כשאתם דווקא כן ניגשים לאתר ישן ללא HTTPS.
מה כן להגן עליו
הסיכון הגדול בטיול או בעבודה מהקפה הוא לא ציתות, אלא מכשיר שאבד עם חשבונות פתוחים ומידע שלא באמת שמור. ודאו שהקבצים החשובים באמת מגובים ולא רק מסונכרנים, נעלו את המכשיר בקוד ובנעילה ביומטרית, ועדכנו את מערכת ההפעלה. אלה שלוש פעולות חינמיות ששוות יותר ממנוי VPN שנתי.
לקריאה נוספת על האופן שבו הצפנת האתרים עצמה סוגרת את רוב הפרצה שהפרסומות מוכרות, ראו את הערך HTTPS בוויקיפדיה. בדקו שהמנעול מופיע בשורת הכתובת לפני שאתם מקלידים משהו רגיש, וזה ייתן לכם יותר ביטחון מכל שרת מרוחק בחו"ל.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- הקוד ב-SMS שאמור לשמור עליכם הוא הדלת הכי פרוצה בחשבון
- מפתחות גישה לא באמת ביטלו את הסיסמה, הם רק הזיזו את הסיכון
- הקבצים שלכם בענן לא מגובים, הם רק מסונכרנים, וזה הבדל שעולה ביוקר
- ננוטכנולוגיה בתעשייה: 4 יישומים שמשנים את השוק
- המספרים הגדולים על הקופסה כמעט לא משנים: איך קונים גאדג'ט בלי להתחרט
- סטימצקי מתאימה את חוויית הקריאה לעולם הדיגיטלי
